ציר הזמן

למען אחי ורעי… המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ היתה גוף שדולתי-לאומי, שנאבק על זכותם של יהודים אשר חיו מעבר למסך הברזל, לעלות לישראל. היא העבירה מסר של סולידריות ותמיכה מצד החברה הישראלית לאותם יהודים שנאבקו כדי לצאת את ברית המועצות ולהגיע ארצה. במהלך עשרות שנים פעלה המועצה הציבורית למען אסירי ציון ומסורבי עליה, ולמען כל אלה שחלמו להגיע לישראל.                                                                                    …

שערי מדינות ברית המועצות לשעבר נפתחו, סוף-סוף. יותר ממיליון איש הגיעו ארצה, כשהם מביאים עמם כוחות תרבותיים, רגשיים, טכנולוגיים ואנושיים תוססים. השפעת כוחות אלה מורגשת כיום בכל שדרות החברה הישראלית והנהגתה.

עמותת סל"ע – מרכז סיוע לעולה במשבר נוסדה. למועצה הציבורית למען יהודי ברית–המועצות היה הידע והניסיון בקליטת עלייה זו, לאחר יותר משני עשורים שבהם פעלה למען העלייה. בעוד מוסדות המדינה התמודדו עם קשיי הקליטה של גל העלייה ההמוני, לצוות סל"ע היתה היכולת להגיש לעולים סיוע מהיר, משמעותי ויעיל בשעת אסון. במהלך שנות ה-90, הלך וגדל מספרם של עולים חדשים שנפגעו בפיגועי טרור, תאונות ואירועים טראומטיים אחרים. גל מעשי טרור ששטף את המדינה, בתקופת הסכמי אוסלו, נמשך לאורך שנות ה-90 והואץ בשנת 2000 עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. עשרות עולים נהרגו ונפצעו. סל"ע גייסה מקורות מימון, הכשירה מומחים לטראומה ומאות מתנדבים בכל רחבי הארץ, כיצד לתת מענה רגיש-תרבות לצרכים החיוניים והדחופים של המשפחות…

שני מסוקי צה"ל התנגשו בצפון הארץ, כשעליהם 73 חיילים ואנשי צוות אויר. כולם נהרגו באסון.  סל"ע מגיש סיוע מיידי למשפחות העולים אשר שכלו את בניהן  באסון זה,  שהיה החמור ביותר מסוגו בתולדות צה"ל.

בשלהי שנות השבעים החל גל עלייה ספונטני מאתיופיה, כאשר יהודי "ביתא ישראל" יצאו במסע רגלי של מאות ק"מ מאתיופיה לסודן במטרה להגיע לישראל, עליה חלמו במשך דורות (עלייה זו נסתייעה בהמשך באנשי המוסד וחיילי צה"ל). אלפי יהודים יצאו ברגל מכפריהם באתיופיה, תוך שהם מתחזים לפליטים, מערבה אל מחנות הפליטים שבסודן. היה עליהם לחצות רגלית שרשרת הרים, ומדבריות. רבים מתו בדרך מתשישות, רעב, ומחלות וכן היו שנרצחו על ידי שודדים. במחנות הפליטים בסודן, לא היה מספיק מזון, לא היו מים ראויים לשתייה, לא היה טיפול רפואי נאות והפליטים היו חשופים להתעללות החיילים הסודנים. רבים מתו במחנות ממחלות ומגיפות, מצמא ורעב. באותה עת, שנות ה-80, בצורת קשה פקדה את אפריקה. החלו להגיע לישראל ידיעות בדבר מצבם הקשה של היהודים במחנות בסודן. בשנים 1984-1985…

פאני ומרק מודילבסקי שכלו את בנם וכלתם, שנרצחו בקייב ב – 1998. הסבים העלו לישראל את נכדתם בת ה-4, שהתייתמה מהוריה, כדי לגדלה בחיק המשפחה. מציאות זו של סבים-עולים, אשר נסיבות טרגיות אילצו אותם להתמודד עם גידול נכדים יתומים בארץ חדשה, הניעה את סל"ע להקים תוכנית סיוע מיוחדת לסבים אלה. מאז, גדלה קבוצת הסבים עשרות מונים. סל"ע קיימה לאורך שנים קבוצת תמיכה לסבים ונופשוני החלמה לסבים ונכדים, בנוסף לטיפול  והדרכה פרטנית.

התרסקותה של טיסת 1812 של סיביריה איירליינס בים השחור היתה האסון האווירי האזרחי הכבד ביותר בתולדות ישראל. טיל אוקראיני תועה הפיל מטוס אזרחי שהמריא מתל אביב לנובוסיבירסק שברוסיה, ונשא על סיפונו 66 נוסעים, 58 מהם עולים חדשים מרוסיה, ו-12 אנשי צוות. איש מהם לא שרד את האסון. עמותת סל"ע הגישה סיוע מיידי ותמיכה לבני המשפחה ששכלו את יקיריהם באסון. בני המשפחה נזקקו לעזרה מעשית כמו רכישת כרטיס טיסה לרוסיה וארגון סידורי הלוויה, השגחה על ילדים, הסעות, תיווך מול רשויות, מענקי חירום ועוד. באסון…

21 בני נוער נרצחו וכ – 120 בני נוער נפגעו כאשר טרוריסט פוצץ עצמו בכניסה למועדון הדיסקוטק "דולפי" בחוף תל-אביב. המועדון היה פופולרי למדי, במיוחד בקרב העולים מחבר המדינות. בליל שבת המועדון היה מלא וגדוש. 20 מן ההרוגים היו ילדים למשפחות עולים חדשים מחבר המדינות, וכך היו גם מרבית הנפגעים. ישראל היתה המומה ואבלה מפיגוע הדולפינריום. צוותי החירום של סל"ע הגישו סיוע מיידי למשפחות העולים. אנשי סל"ע עמדו לצד ההורים החרדים בשעה שביקשו לברר מה עלה בגורל ילדיהם – האם הם במכון הפתולוגי או בבית-החולים. רבים מהנפגעים נאלצו לעבור שיקום ממושך. צוותי סל"ע ליוו את הנפגעים ומשפחותיהם לאורך תקופת השיקום, ככל שנדרש. עמותת סל"ע ליוותה את המשפחות במשך שנים ארוכות, ובכל שנה מאז האסון, צוות סל"ע משתתף בטקס הזיכרון לקורבנות פיגוע טרור זה.

ב-1 בספטמבר 2004, היום הראשון ללימודים, כאשר הילדים מגיעים בלווית הוריהם ובני משפחותיהם לבית הספר בלבוש חגיגי, טרוריסטים צ'צ'ניים לקחו מאות ילדים ומבוגרים כבני ערובה בבית ספר יסודי בעיר בסלאן שברוסיה. ב – 3 בספטמבר 2004 פרצו חילופי יריות בין החוטפים לבין כוחות הביטחון הרוסיים. 385 אזרחים נרצחו, 186 מהם ילדים, ועוד מאות נפצעו. ד"ר דינה חנוך, פסיכיאטרית, מתנדבת סל"ע, דוברת רוסית, עמדה בראש משלחת סל"ע שטסה לעיר בסלן, מייד לאחר האירוע. משלחת סל"ע שכללה פסיכולוגים, בעלי ניסיון רב בטיפול בנפגעי טראומה, דוברי רוסית, יצאה לבסלן כדי לתת תמיכה נפשית והדרכה מקצועית לצוותים החינוכיים בעיר בעקבות מתקפת הטרור. בנובמבר 2004, עמותת סל"ע ארגנה סמינר החלמה לקבוצת ילדים ששרדה את מתקפת הטרור בבית הספר בבסלאן. אנה קרקוביץ', שנפצעה קשות בפיגוע טרור והפכה למתנדבת סל"ע, ליוותה את הילדים כבר בדרכם מאודסה לישראל, ובמהלך שהותם בארץ. במהלך הסמינר, פגשו הילדים את מתנדבי סל"ע, רבים מהם נפגעי טרור בעצמם, שיצרו עימם קשר אמיץ.

מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחיזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל. כבר מתחילת המלחמה החל חיזבאללה בהפגזת העורף הישראלי בפצצות מרגמה ורקטות. ההפגזות התעצמו ככל שהחריף העימות. הרקטות פגעו בכל אזור הצפון מכרמיאל וחיפה במערב ועד טבריה במזרח, בית שאן ועפולה בדרום. מירי הרקטות נהרגו 44 אזרחים ו -12 חיילים. ירי הרקטות גרם לעזיבתם של שליש מתושבי הצפון וירידתם למרכז ודרום הארץ. במלחמת לבנון השנייה נתגלו כשלים רבים, חלקם חמורים ביותר, בהיערכות רשויות השלטון לטיפול בעורף בעת חירום, וליכולת הטיפול באוכלוסייה האזרחית בעת מלחמה. מוכנות לקויה זו הותירה את החוליה החלשה שבחברה הישראלית בצפון הארץ (עולים חדשים, נכים, קשישים ועוד )…

אוטובוס שהסיע נציגי חברות תיירות מרוסיה התהפך לתהום, כשלושה קילומטרים צפונית לאילת, ב – 16 בדצמבר 2008. 24 נהרגו בתאונת הדרכים, 33 נפצעו, מתוכם 23 במצב קשה. צוותי החירום של סל"ע, דוברי רוסית, הגישו סיוע מיידי לפצועים בבתי החולים השונים, בכל רחבי הארץ. צוותי סל"ע ליוו את בני המשפחה שהגיעו מרוסיה בעקבות תאונת הדרכים הקשה. צוותי סל"ע ליוו את הפצועים במהלך תקופת השיקום הארוך בישראל.